חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973, קובע כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". החוק מוסיף עוד 3 מקרים שייחשבו כתאונות דרכים: במקרה של התפוצצות או התלקחות של הרכב בשל רכיב או חומר החיוני לכושר נסיעתו. במקרה של פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות [...]קרא עוד

על מנת להוכיח כי לאדם שנפגע בתאונת דרכים נותרה נכות רפואית, עליו לבקש מבית המשפט, ביחד עם הגשת תביעתו, בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הרלבנטיים. קיימת חשיבות רבה להתייעצות עם עורך דין המומחה בתחום תאונות הדרכים, על מנת שהבקשה תכלול את כל המומחים הרלבנטיים לפגיעותיו של הנפגע. כפי שהסברתי, לגובה הנכות הרפואית שתיקבע – באם [...]קרא עוד

תאונה עבודה, כשמה כן היא, תאונה שאירעה במהלך העבודה. מדובר בהגדרה רחבה שכוללת אירועים מסוגים שונים. לדוגמה, אנשים רבים אינם יודעים כי גם תאונות שהתרחשו בדרך לעבודה ובחזרה ממנה הינן תאונות עבודה, והנפגע זכאי לפנות בגינן למחלקת "תאונות עבודה" במוסד לביטוח לאומי. לכן תאונת דרכים שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה תיחשב גם היא כתאונת [...]קרא עוד

בטור זה אתחיל להסביר את ההליכים הדרושים לצורך מימוש זכויות המגיעות מהביטוח הלאומי במקרה של תאונת עבודה. השלב הראשון הינו הגשת תביעה להכרה ותשלום דמי פגיעה. בבואנו להגיש תביעה מול המוסד לביטוח לאומי, עלינו למלא תביעה להכרה - טופס שמספרו 211 – טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". טופס זה חשוב ביותר [...]קרא עוד

בטורים הקודמים הסברתי מהי תאונת עבודה, וכיצד יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה ותשלום דמי פגיעה. בטור הזה אסביר מהם דמי הפגיעה המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, ומהי גמלת נכות. כפי שהסברתי, לאחר הגשת התביעה להכרה, ובכפוף לכך שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה, יקבל הנפגע "אישור ההכרה" המהווה כיסוי לליקויים שנגרמו לו. לאחר [...]קרא עוד

לאחר שהוגשה והתקבלה תביעת נכות לביטוח הלאומי בתאונת עבודה, ישלם המוסד לביטוח לאומי לנפגע גמלה. עתה, אסביר, על גמלאות הנכות שמשלם המוסד לביטוח לאומי לאחר שנקבעה נכותו של נפגע בעבודה (נכות זמנית או נכות צמיתה – קבועה). במקרה בו נקבעת לנפגע נכות זמנית כתוצאה מהתאונה, מדובר בנכות המוגבלת לתקופה מסויימת. לדוגמה 30% נכות לתקופה של [...]קרא עוד

כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה המשולמים בגין תקופת אי כושר כתוצאה מתאונה. הסך המקסימאלי של ימי אי כושר שיוכרו על ידי המוסד לביטוח הינו 91 יום. לאחר 91 יום, יוכל הנפגע לקבל פיצוי אך ורק בגין נכות שתקבע לו. לכן, בתום 91 הימים של אי הכושר, על הנפגע להגיש תביעה [...]קרא עוד

כאשר לנפגע כי החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניין הנכות הזמנית או הקבועה אינה תואמת את מצבו, וכי בפועל נכותו גבוהה מזו שנקבעה. חשוב לדעת כי ניתן להגיש ערר על החלטות הביטוח הן בעניין הנכויות הזמניות שנקבעו לנפגע והן בעניין הנכות הצמיתה. למען הסר ספק גם המוסד לביטוח לאומי זכאי לערער על החלטת [...]קרא עוד

אדם זכאי לפיצוי בגין נזק גוף, לדוגמה במקרה בו הוא נפגע בתאונת דרכים, תאונות עבודה וכו'. ואולם, על אף זכותו של הנפגע לפיצוי ייתכנו מקרים בהם תביעתו תידחה על ידי בית המשפט אך ורק בשל העובדה כי הוגשה באיחור, כלומר הוגשה לאחר התקופה שנקבעה בחוק כתקופת ההתיישנות. חשוב להבהיר כי קביעת המחוקק בדבר תקופת ההתיישנות [...]קרא עוד